על גיוון עצבי

מהו גיוון עצבי?

מגוון נוירולוגי או הגיוון העצבי (באנגלית: Neurodiversity) הוא מונח אשר הוטבע על ידי מספר סוציולוגים וביניהם הסוציולוגית האוסטרלית-יהודית ג'ודי זינגר בשנת 1998, במטרה להגדיר מחדש את הרצף האוטיסטי (אך לא רק) כחלק טבעי ובעל ערך מהמגוון האנושי, ולא כלקות או כהפרעה*. כיום המונח מתייחס למגוון הביטויים של שוני בדפוסים התודעתיים והמנטליים של האדם  כגון התנהלות בהקשרים חברתיים שונים, תהליכי למידה ומידות שונות של ריכוז וכיוצא בזה. למעשה, המונח גם כולל  סוגים אחרים של שונויות נוירולוגיות  המאובחנות על ידי רופאים ומטפלים כ"הפרעה", בהם "הפרעות קשב וריכוז", "דיספרקסיה", "דיסלקציה", "טורדנות כפייתית", טורט וכדומה. 

נקודת המוצא של אותה תפיסת עולם, שנקראת גם היא בשם "גיוון עצבי", היא שהקשיים המזוהים עם שונות עצבית אינם מעידים על פגם או על לקות שחייבים לרפאה באדם עצמו, אלא על חוסר-התאמה בין מאפייני שונותו וצרכיו השונים של היחיד לבין הסביבה שאינה נותנת מקום ראוי ומכבד כלפיו כחבר קהילה או כחלק מהחברה**. יש הרואים בתפיסה זו הרחבה של גישת המודל החברתי של מוגבלות עבור שונות נוירולוגית. 

מנגד, ישנם אנשים אשר מתנגדים לתנועת הגיוון העצבי משלל סיבות שונות ומגוונות. מכיוון שאוטיסטים רבים מתמודדים עם קשיים בכל מיני הקשרים חברתיים ואחרים, יש הסבורים שריפוי האוטיזם יעזור לאוטיסטים בשגרת חייהם. אותם אנשים כוללים בין היתר מטפלים ורופאים מהתחום המאמינים שריפוי אוטיזם הוא הדרך הטובה ביותר לפתור את הבעיות של האוטיסט הממוצע, ושזה לא הוגן ולא הולם להתייחס לשאיפה לריפוי אוטיזם כיחס מפלה. נוסף על כך, ישנם גם כמה הורים לאוטיסטים המאמינים שמגוון נוירולוגי הוא תירוץ לאי טיפול באוטיזם ושהוא מהווה מנגנון הדחקה והכחשה. 

עם זאת, יש גם הורים אחרים המציינים שגישות טיפוליות שמתיימרות לרפא או לנרמל בעלי שונות עצבית נוטות להתעלם מהבסיס התורשתי לשונות האוטיסטית בפרט ולמגוון העצבי בכלל. כמו כן, בניגוד לטענה הרווחת של מתנגדי גיוון עצבי, תנועת הגיוון העצבי איננה נגד טיפולים באופן גורף ולא רואה בהכרח סתירה בין טיפולים לבין קבלת שונות נוירולוגית, כל עוד הם מכבדים את רצון המטופל ושונותו וכל עוד זה לא מוצע כברירת מחדל, אלא רק כשיש צורך בזה. למעשה, הרבה אנשי טיפול בשנים האחרונות משנים גישה בנושא (ראו ערך טיפול אפירמטיבי מאשש מגדר ושונות נוירולוגית). יתר על כן, ניתן לטעון שתמיכה בגיוון העצבי וקבלת האוטיזם הם קשורים זה לזה.

מדוע אנחנו תומכים בגישה זו ובמה היא מועילה לנו כחברה?

לראיית הכותבים וצוות עמותת עוצמת הרצף, הגישה הדוגלת באפשור הגיוון העצבי בכלל והאוטיסטי בפרט חשובה משום שהיא מעמיקה את תובנותינו אודות המבנה העצבי של האדם מנקודות מבט שונות והיבטים נוספים ומאפשרת שיח רחב ומקבל יותר לאבחנות מנטליות מגוונות.

דוגמאות ליישומים של תנועת הגיוון העצבי:

1. חינוך- התאמות במבחנים (הקראה, הקלדה, היבחנות בעל פה, כיתה קטנה), התאמת לימוד לסגנונות למידה מגוונים, מרחבים שקטים

2. תעסוקה- ישנן תוכניות תעסוקה המתייחסות ליכולות שבאות לידי ביטוי בהכללה אצל בעלי שונות נוירולוגית ומקדמות את העסקתם (לדוגמה התוכנית בחו"ל Exceptional Minds). אותם עסקים שהעסיקו מאותן תוכניות זכו לנצל את היכולות של עובדיהם המגוונים.

3. פנאי- רמזורי תקשורת (ראו ערך רמזורי תקשורת)- אומצו וריאציות דומות בכנסים ובאירועים מסוימים, אמנם לעיתים נדירות ולא באותו אופן.

תרומת הגיוון העצבי לחיים האישיים

הגישה שימושית בחיים האישיים של כל פרט ופרט בכך שהגישה מקדמת מודעות עצמית, טיפוח ביטחון עצמי, ותפיסה עצמית מגובשת במגוון אנושי רחב. יתרה מזו, הגישה מקדמת שיח שאינו מגביל את האוטיסט או בעל "קשיי קשב וריכוז", לדוגמה, לבחירה בין התאמה אישית לבין הצרכים של הקבוצה הנוירוטיפיקלית השולטת, אלא מאפשרת משא ומתן בין אישי וגם בין קבוצתי על מנת לבחון מחדש את הגישה של הצד השני כלפי השונות של הפרט האוטיסטי וכדומה. בנוסף, האופן שבו הגישה שימושית ורלוונטית בחייו האישיים של הפרט היא בכך שלפחות לפרט האוטיסטי יש ברשותו כלים שבאמצעותם הוא יוכל לפעול למען הבטחת זכויות. למשל, בהתאמות וגם בבחירה לאוטונימיה לימודית או תעסוקתית המוקנית לאוטיסט במקצועות מסוימים. 

לסיכום, החיבור הנוכחי מציע גישה חלופית לשיח המקובל ובכך מזמין את קוראיו לדיון פתוח ובונה בנושא.

האם מצאתם טעות בדברי הכותבים? מהי דעתכם על ההגדרה הזאת של הגיוון העצבי? מוזמנים להרחיב את הדיון בתגובות. 

ביבליוגרפיה

• #אשכרהאוטיזם 2023 טיפול נפשי אפירמטיבי - אין זו אגדה?

• (באנגלית) Kapp, Steven K. Autistic Community and the Neurodiversity Movement Stories from the Frontline. Ed. Steven K. Kapp. 1st ed. 2020. Singapore: Springer Nature, 2020. 
  

• (באנגלית) J. Singer, "Odd People In The Birth of Community amongst People on the Autistic Spectrum. A personal exploration based on Neurological Diversity", 1998.

• (באנגלית) Coates, Shannon.“Neurodiversity in the Voice Studio, Clinic, and Performance Space: Using a Neurodiversity Affirming Lens to Build More Inclusive Spaces for Singers: Part 1, Current Understanding of Neurodiversity.” Journal of Singing 79.2 2022: 213–219.